השורש או רכיב הכתב בו אנחנו הולכים להתמקד בשבועות הקרובים הוא המסגרת התוחמת. בדרך כלל הוא מופיע בסימניות שמשמעותן קשורה לשטחים ואזורים והוא מדגיש או ממחיש את הרעיון של גבול או תיחום. יש שני דברים שחשוב לדעת לגביו. הראשון – למרות שיש דרך להגות אותו והיא wéi, הוא לא באמת סימנית בפני עצמו אלא מהווה חלק בסימניות אחרות, עם רכיב נוסף בתוכו. השני – הוא מאוד דומה לסימנית 口 (פה) ולמעשה ההבדל היחיד ביניהן הוא הגודל. כשהם אחד ליד השני נראה כך 囗 – 口 ואז קל יותר לראות זאת.
הוא נכתב בשלושה צעדים בדיוק כמו הסימנית 口.
מתחילים בקו אנכי מלמעלה למטה (1), אח"כ קו אופקי הנשבר מטה ובסופו וו קטן (2) ולסיום קו אופקי הסוגר את הריבוע (3).
הסימנית 来 היא לא רק אחת הסימניות השימושיות ביותר בשפה הסינית, אלא יש לה גם הסטוריה ארוכה ומעניינת. למשמעות המקורית שלה ככל הנראה אין שום קשר למילה 'לבוא' ובתחילת דרכה היא בכלל תיארה גבעול חיטה:
עקב דימיון בהגייה שאלו את הסימנית 来 כדי לבטא את המשמעות של 'לבוא' ואילו בשביל חיטה השתמשו בסימניות אחרות. הסבר אפשרי נוסף אך פחות נפוץ הוא שהסימנית 来 התייחסה לחיטה שבאה ממקום אחר ועקב כך התפתחה המשמעות הנוספת שלה. שימו לב שהזיקה בין חיטה ובין לבוא קיים גם בעברית במילה 'תבואה'. מעניין, לא?
בשלב זה של הלימודים שלנו יש שני צירופים חשובים שאנו יכולים ליצור עם הסימנית 来 והם (לחצו על הסימניות האחרות בצירוף כדי להגיע לעמוד שלהן):
מתחילים בקו אופקי קצר (1), לאחר מכן טיפה (2) וקו גולש שמאלה קצר (3), עוד קו אופקי ארוך יותר (4), קו אנכי מלמעלה למטה (5), ולסיום קו גולש שמאלה (6) וקו גולש ימינה (7).
היום כבר קשה להבחין בכך, אבל הסימנית 自 החלה את דרכה כפיקטוגרף של אף, ככל הנראה של חיה. בגילגולים המוקדמים של הסימנית, אשר נחרטו על עצמות בקר ושריונות צבים, עוד ניתן להבחין בקימור של הנחיריים ובאלכסוניות של גשר האף, אולם עם הזמן ובעקבות תהליכי הסטנדרטיזציה שעברו על הכתב הסיני היא התיישרה והתקבעה לצורתה המוכרת כיום.
צורת הסימנית היא לא הדבר היחיד אשר השתנה עם הזמן. בשלב מסוים החלו להשתמש בסימנית אחרת כדי לבטא את המשמעות של אף (נלמד אותה בשבוע הבא) וכיום הסימנית 自 משמשת כדי לבטא משמעויות אחרות.
בסינית מודרנית הסימנית 自 משמשת בעיקר כדי לבטא את הרעיון של עצמיות. מעניין לראות כי גם אנחנו קשרנו את הרעיון הזה לאיבר מסויים בגוף שלנו רק שאצלנו הזיקה היא לעצמות. יש לא מעט מילים שימושיות שאנחנו יכולים להרכיב עם הסימנית 自 במשמעותה זו (לחצו על הסימניות האחרות בצירוף כדי לעבור לעמוד שלהן):
משמעות נוספת אותה הסימנית 自 מבטאת כיום היא של מילת היחס 'מן' או המילית 'מ' במובן של להגיע ממקום מסויים או להתחיל מזמן מסויים. השימוש בה נחשב לרשמי וספרותי יחסית בהשוואה לסימנית 从 אשר למדנו בפרק 1 אך הן יכולות להצטרף יחדיו למילה אחת:
מתחילים בקו גולש שמאלה מאוד קצר (1), אח"כ קו אנכי כלפי מטה (2), קו אופקי הנשבר מטה ומסתיים בוו (3), שני קווים אופקיים קצרים (4-5) וקו אופקי הסוגר את המלבן (6).
סימנית אחת בשבוע הוא קורס חברתי לקריאה וכתיבה בסינית אשר מתבסס על מימון המונים. בהכנת מאמר זה הושקעו כמעט שלוש שעות של עבודה. אם נהניתם ממנו ומצאתם אותו שימושי אתם מוזמנים לתמוך בפרויקט באופן קבוע במימונה ולפרגן לי בכוס קפה פעם בחודש. תמורת תמיכתכם תקבלו סיכומים, תרגולים, מבחנים והטבות נוספות. אם קשה לכם עם מחוייבויות ארוכות טווח, ניתן גם לתמוך בפרויקט באמצעות Paypal בסכום חד-פעמי שגובהו נתון לשיקולכם אך ללא קבלת תמורות והטבות. דרך נוספת ומבורכת לעזור לפרויקט היא להעביר אותו הלאה לאנשים נוספים באמצעות כפתורי השיתוף בסוף המאמר. פתגם סיני עתיק אומר שכל המרבה הרי זה משובח.
הפירוש הבסיסי של הסימנית 大 (הגייה – dà) הוא גדול או אדיר והבסיס שלה הוא הסימנית 人 (אדם). ההסבר לכך הוא שכבר בתחילת ההסטוריה האדם זיהה את עליונותו וגדולתו על פני שאר הדברים בסביבתו. דרך נוחה לזכור את צורת הסימנית היא העובדה שהיא נראית כמו אדם עם זרועות פרושות לרווחה כאילו הוא מנסה להמחיש את הגודל של דבר מסויים בעודו אומר לנו "כזה גדול!".
הסימנית 大 מתחברת לסימנית 多 שלמדנו אתמול ויחד הן יוצרות צירוף מאוד מאוד שימושי:
כמה גדול? – 多大 – duō dà
הסיבה שהוא כל כך שימושי היא שהוא משמש לשאול אנשים מה גילם. אם נרצה לשאול מישהו או מישהי בני כמה הם נוכל פשוט לומר:
בפרק שלוש אנחנו הולכים לדבר על גדלים כמויות וגלאים. השורש שהולך לככב בפרק זה הוא 夕 אשר כבר נתקלנו בו בפרק הקודם כאשר למדנו את הסימנית 名.
xī
הפירוש הבסיסי של הסימנית 夕 (הגייה – xī) הוא ערב, דימדומים או שעות בין ערביים אך לעיתים היא יכולה גם לבטא את המשמעות של לילה. שימו לב שהיא אינה המילה היומיומית לערב או לילה ותופיע רק בצירופים עם סימניות אחרות. היא נחשבת לספרותית יחסית ואפשר להקביל אותה למילה 'ליל' בעברית או 'eve' באנגלית. צורתה מתבססת על סהר ובתחילת הדרך היא נראתה כך:
הסימנית הזו היא חלק משמו של חג האוהבים הסיני אותו מציינים בערב השביעי של החודש השביעי בלוח השנה הסיני ולכן קוראים לו 七夕 – qī xī:
הסימנית נכתבת בשלושה צעדים:
מתחילים בקו גולש שמאלה (1), אחריו קו אופקי הנשבר לקו גולש שמאלה (2) ולבסוף טיפה מאורכת בין שני הקוים (3).
