הסימנית 囚 מבטאת את המשמעות של אסיר או כליאה והיא עושה זאת ישר ולעניין – אדם (人) בתוך מסגרת תוחמת (囗).
היא נכתבת בחמישה צעדים ושימו לב שני דברים שקורים כאן. הראשון הוא הצעד השני של האדם מתקצר והופך מקו גולש ימינה לטיפה מאורכת, והשני הוא שהכתיבה של המסגרת מתפצלת לשניים וסוגרים אותה רק לאחר שסיימנו עם מה שמופיע בתוכה.
הצעדים הם קו אנכי (1), קו אופקי הנשבר מטה (2), קו גולש שמאלה (3), טיפה מאורכת (4) ולבסוף קו אופקי מימין לשמאל (5).
הסימנית 里 היא סימנית עם פיצול אישיות, וזה מפני שבמהלך הפישוט שעבר הכתב הסיני במאה הקודמת לקחו סימנית מסורתית ואיחדו אותה עם סימנית קיימת פשוטה יותר.
הסימנית המקורית 里 מורכבת משני חלקים. למעלה יש לנו את 田 (שדה) אותו אנחנו כבר מכירים, והרכיב התחתון 土 בו עדיין לא נתקלנו מציין אדמה. כדי שאדמה תהפוך לשדה צריכים שיהיו אנשים בסביבה ואכן המשמעות הבסיסית ביותר של 里 היא אזור מיושב בו חיים אנשים. עם הזמן היא קיבלה שימושיים אדמיניסרטיביים וציינה כפר או התיישבות של 25 משפחות, וגם החלה לשמש כיחידת אורך ומרחק השווה לכחצי קילומטר.
בכתב המסורתי הסימנית 里 שימשה כרכיב פונטי של הסימנית 裡 אשר משמעותה היא בפנים או בתוך. בתחילת דרכה 裡התייחסה בעיקר לבטנה ולחלקים הפנימיים של בגדים (ומכאן הנוכחות של הרכיב 衤 המציין לבוש), אך עם הזמן עברה לציין 'בפנים' או 'בתוך' באופן כללי. כאשר הסימנית 裡 פושטה החליטו להיפטר מהרכיב 衤 בצידה השמאלי ולהישאר רק עם 里 ולכן כיום הסימנית 里 יכולה לציין את כל המשמעויות הנ"ל – בפנים, בתוך, יחידת מרחק עתיקה, כפר או התיישבות.
כיום כבר כמעט ולא נעשה שימוש ב-里 כדי לציין כפר או אזור מיושב, אבל ככל הנראה שרידים של משמעות זו נותרו בשלוש מילים מאוד חשובות ונפוצות (לחצו על הסימניות האחרות בצירוף כדי להגיע לעמוד שלהן):
איפה, היכן – 哪里 – nǎ lǐ
כאן, פה – 这里 – zhè lǐ
שם – 那里 – nà lǐ
כפי שאפשר לראות המילים 'איפה' 'כאן' ו'שם הן הרחבה של המילים 'איזה' 'זה' ו'ההוא' בהתאמה. איפה זה בעצם איזה 里, כאן זה ה-里 הזה ושם זה ה-里 ההוא. די פשוט, לא?
צירוף נחמד בו הסימנית 里 משמשת כיחידת מרחק הוא הצירוף הבא:
אלף מייל, מרחק רב – 千里 – qiān lǐ
הסימנית 里 נכתבת בשבעה צעדים:
קו אנכי (1), קו אופקי הנשבר כלפי מטה (2), שני קווים אופקיים (3-4) קו אנכי (5), קו אופקי נוסף (6) ולסיום קו אופקי תוחם (7).
המשמעות הבסיסית של הסימנית 列 היא טור או לסדר בטור. בהרחבה היא יכולה גם לבטא את המשמעות של לסדר ולמיין, לערוך רשימה, וגם סדרה או רצף. ניתן לראותה כבת הזוג של הסימנית 行 (הגייה – háng) אשר מציינת בין השאר גם את המילה 'שורה'. יחד הן יוצרות את המילה הבאה:
מבנה, מסדר, מצעד – 行列 – háng liè
מילה דומה אך בעלת קונוטציה יותר צבאית היא:
מבנה, פורמציה, שורות (של חיילים) – 队列 – duì liè
מילה זו יכולה להתייחס גם לתור היררכי, כמו המושג queue בתכנות. אם נהפוך אותה נקבל את הפועל 列队 (הגייה – liè duì) שמשמעותו להיערך בטורים.
אבל עזבו אתכם מכל המסדרים, השורות והטורים. הסימנית 列 סוגרת לנו מעגל מאוד חשוב כי עכשיו אנחנו יכולים לומר את שם המדינה שלנו בסינית!
הכתב הסיני הוא לא פונטי ומגוון הצלילים בשפה כולה הוא די מוגבל. כדי ליצור את המילה ישראל מה שהסינים עשו זה בעצם לקחת שלוש סימניות שכאשר קוראים אותן ביחד זה פחות או יותר נשמע כמו ישראל. למרות שלחלוטין ויתרו על הצליל של R זה עדיין דומה יחסית, בייחוד בהשוואה למדינות אחרות. תפקיד הסימניות במילה 'ישראל' הוא פונטי בלבד, אך בעת בחירתן נמנעו מכאלו שהן בעלות משמעות שלילית כדי שחס וחלילה המיסטיקה הסינית לא תשפיע עלינו לרעה…
הסימנית 列 מורכבת משני חלקים. בצד שמאל שלה יש לנו את 歹 אשר מסמל גוף מת של אדם או בהמה בדגש על הבשר והעצמות שנשארו מהם (הדמיון ל-夕 אינו מקרי), ושני הקווים בצד ימין 刂הם הגרסה הדחוסה של 刀 (סכין) כפי שהוא מופיע בצד ימין של סימניות. היא מתארת את שלב ההכנות להעלאת קורבן בו קודם מבתרים את בשר החיה ולאחר מכן ממיינים החתיכות ומסדרים אותן לקראת הטקס.
הסימנית נכתבת בשישה צעדים:
מתחילים ב-歹 בצד שמאל עם קו אופקי (1), קו גולש שמאלה (2), קו אופקי הנשבר לקו גולש שמאלה (3), טיפה (4), ולאחר מכן הסכין המורכב מקו אנכי קצר (5) ולימינו קו אנכי ארוך יותר המסתיים בוו (6)
הסימנית 这 משמשת כדי להצביע או להתייחס לדברים קרובים. המקבילה העברית שלה הן המילים 'הזה', 'הזו' או 'האלו'. השימוש בסימנית 这 מחייב את נוכחותם של מספר ומילת כימות וסיווג. בואו נבין כיצד היא עובדת בהדרגה.
הצירוף 一个人 אינו מתייחס לאדם ספציפי אלא לאדם כלשהו. כדי להתייחס לאדם ספציפי נכניס את 这 לפני הצירוף ונאמר:
האדם (האחד) הזה – 这一个人
כעת אנחנו מתייחסים לאדם ספציפי אשר ככל הנראה כבר עלה במהלך השיחה, או שהוא נמצא בקרבת המקום בו השיחה מתנהלת ובאפשרותנו להצביע עליו באופן ישיר. כאשר מתייחסים לאובייקט בודד באמצעות הסימנית 这 ניתן להשמיט את המספר 'אחד' ופשוט לכתוב 这个人 – האדם הזה. כאשר מתייחסים ליותר מאובייקט אחד כבר לא ניתן להשמיט את המספר.
שני האנשים האלו – 这两个人
שמונה הילדות האלו – 这八个女孩子
שימו לב שכדי לומר פשוט הזה, לרוב לא נוכל להשתמש ב-这 לבדה אלא נצטרך לומר אותה עם מילת הכימות והסיווג הכללית 个 כך:
הזה – 这个 – zhè ge
לעיתים הסימנית 一 (הגייה – yī) שמושמטת בכתיבה משאירה עקבות בדיבור, משפיעה על הגיית הצירוף ומשנה את הגיית הסימנית 这 מ-zhè ל-zhèi:
עוד מילה נפוצה עם הסימנית 这 שאנחנו יכולים להרכיב היא:
כזה – 这么 – zhè me
נשתמש בה כאשר נרצה להמחיש רמה גבוהה או מידה רבה של תכונה מסויימת למשל 这么老 – כזה זקן, 这么好 – כזה טוב וכו'.
הסימנית מורכבת משני חלקים. החלק הראשון הוא 文 (כתב, שפה) שבגרסה המסורתית נכתב 言 (דיבור). החלק השני הוא 辶 (או 辵) בו עדיין לא נתקלנו אך הוא מסמל הליכה ארוכה עם עצירות רבות במהלכה. יכול להיות שהרעיון מאחורי הסימנית הוא התייחסות למקום ספציפי אליו צריכים ללכת. מעין "המקום בו קבענו להיפגש" או "המקום הזה שדיברנו עליו".
הסימנית נכתבת בשבעה צעדים:
מתחילים ב-文 עם טיפה (1), קו אופקי משמאלה לימין (2), קו גולש שמאלה (3) וטיפה מאוד מאורכת באלכסון ימינה ולמטה (4). לאחר מכן עוברים ל-辶 אשר גם הוא נפתח בטיפה (5), קו אופקי קצר הנשבר ויורד מטה בסלסול קל (6) ולבסוף עליה קצרה הנשברת לקו גולש ימינה (7).
(הקבצים עבור הצירופים בפוסט זה הורדו מאתר forvo.com)
הסימנית 岁 מבטאת את המשמעות של שנה. היא החלה את דרכה כציור של גרזן עם להב קמור ובשלב מסויים גם הכילה גם רכיבים הקשורים להליכה (בסימנית המסורתית ניתן לראות שאריות של 步 – צעד). ככל הנראה היא תיארה הליכה בשדה תוך כדי קצירת התבואה ומכיוון שקציר זהו אירוע שנתי היא קיבלה גם את המשמעות של שנה. עם הזמן כתיבתה פושטה וכיום היא מתבססת על הרכיבים 山 (הר) ו-夕 (ערב). ניתן בהחלט לטעון כי גם רכיבים אלו קשורים למשמעותה של הסימנית כי הירח משמש לציון חודשים וספירת השנים.
הסימנית 岁 משמשת בעיקר בעת ציון גילאים. כדי לומר את גילנו כל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא לומר את המילה אני, אחריה את המספר המציין את הגיל ואחריו את הסימנית 岁. למשל כדי לומר אני בן / בת 36 נאמר:
כדי לשאול מה גילם של ילדים קטנים נצרף אליה את סימנית 几 שלמדנו בשיעור הקודם ונאמר:
בת/בן כמה (לילדים) – 几岁 – jǐ suì
(הקובץ הורד מאתר Forvo )
הסימנית נכתבת בשישה צעדים:
מתחילים ב-山 עם קו אנכי (1), קו אנכי הנשבר ימינה (2) וקו אנכי תוחם (3). אחר כך עוברים ל-夕 עם קו גולש שמאלה (4), קו אופקי הנשבר לקו גולש שמאלה (5) וטיפה (6).
