ישנם שני הסברים אפשריים לגבי מקור הסימנית 丈. האחד הוא שמדובר בפיקטוגרף של יד המחזיקה מקל (אחת המשמעויות העתיקות שלה היא להצליף), ואילו השני גורס כי מדובר בעשר (十) ידיים (又) אשר שוות בקירוב למרחק שהיא מציינת. גרסאות קדומות שלה תומכות בשני ההסברים:
הסימנית נכתבת בשלושה צעדים:
מתחילים בקו אופקי (1), אחריו קו גולש שמאלה (2) ולסיום קו גולש ימינה (3).
הסימנית 夫 מבטאת את המשמעות של אדם בוגר או גבר, לעיתים בהקשר המשפחתי במשמעות של בעל, ולעיתים בהקשרים של עבודה במשמעות של בעל מקצוע. כיום הוגים אותה fū אולם בסינית קלאסית לרוב הוגים אותה fú בטון שני.
הסימנית 夫 היא פיקטוגרף של אדם בוגר (大) עם סיכת ראש (一). בעת העתיקה נערים שהגיעו לפרקם כרכו את שערם סביב סיכת עץ עבה וארוכה ואספו אותו מעל הראש. היא נכתבת בארבעה צעדים:
מתחילים בשני קווים אופקיים כאשר העליון (1) קצר מן התחתון (2), ולאחר מכן פשוט מציירים 人 ע"י קו גולש שמאלה (3) ואחריו קו גולש ימינה (4).
הסימנית 孙 היא סימנית אסוציאטיבית מפושטת המורכבת מ-子 (ילד) בצידה הימני ו-小 (קטן) בצידה השמאלי. בסימנית המסורתית במקום ה-小 מופיע בצד שמאל 系 המסמן קשר או שזירה של פתילים ליצירת חוטים וחבלים. הסימנית נכתבת בשישה צעדים:
מתחילים ב-子 בקו אופקי הנשבר שמאלה ולמטה (1), אחריו קו אנכי עם וו בסופו (2) ומסיימים אותו בעליה קצרה החוצה את הצעד הקודם (3), אח"כ עוברים ל-小 המורכב מקו אנכי (4) ושתי טיפות, אחת משמאלו (5) ואחת מימינו (6).
המשמעות העיקרית של הסימנית 姥 היא סבתא מצד האמא, אך מכיוון שבעבר אימהות סייעו לבנותיהן בלידה היא טומנת בחובה גם את המשמעות של מיילדת. היא אינה עומדת בפני עצמה ומופיעה בצירופים בלבד.
צירופים נפוצים
השימוש העיקרי של הסימנית 姥 היא בצירופים המתייחסים לסבא וסבתא מצד אימא אשר נפוצים בשימוש בעיקר בבייג'ינג ובצפון סין (בדרום נהוג להשתמש ב-外公 ו-外婆 שלמדנו בשבוע שעבר) .
הסימנית 姥 היא סימנית פיקטו-פונטית. הרכיב 女 (אישה) בצידה השמאלי מציין את המשמעות ואילו הרכיב 老 (הגייה – lǎo) זקן מציין את אופן הגייתה. מעניין לראות שהמשמעות של 老 היא אדם זקן ויש לה גם זיקה למשמעות הסימנית. הסימנית נכתבת בתשעה צעדים:
מתחילים באישה עם קו גולש שמאלה הנשבר לטיפה אלכסונית המשוכה מטה וימינה (1), קו גולש שמאלה (2) ועלייה קצרה הנתחמת ע"י הקו בצעד הקודם (3), ואח"כ עוברים לזקן עם קו אופקי קצר (4), קו אנכי קצר (5), קו אופקי ארוך (6), קו גולש שמאלה ארוך (7), קו גולש שמאלה קצר (8) ולסיום קו אנכי הפונה ימינה בכיפוף ומסתיים בוו כלפי מעלה (9).
הסימנית 婆 היא סימנית פיקטו-פונטית. הרכיב 女 (אישה) בתחתיתה רומז על המשמעות ואילו חלק העליון 波 (הגייה – bó) רומז לנו כיצד היא נשמעת. היא נכתבת באחד עשר צעדים:
מתחילים בשתי טיפות (1-2) ומתחתיהן טיפה עולה (3), אח"כ עוברים ל-皮 המורכב מקו אופקי המסתיים בוו כלפי מטה (4), קו גולש שמאלה (5), קו אנכי קצר (6), קו אופקי הנשבר לקו גולש שמאלה (7) וקו גולש ימינה (8), ולבסוף מסיימים באישה המורכבת מקו גולש שמאלה הנשבר לטיפה מאורכת (9), קו גולש שמאלה (10) וקו אופקי ארוך (11).
הסימנית 公 מבטאת בעיקרה את הרעיון של ציבור או הזולת, וכנגזרת שלהם היא יכולה לבטא גם את המשמעות של הוגנות והתחשבות. כמו כן היא מהווה תואר אצולה סיני קלאסי המקביל לדוכס ויכולה לשמש כדרך לפנות או להתייחס בנימוס לאנשים מבוגרים. בנוסף היא משמשת גם כקידומת לציון יחידות מידה מערביות וכקידומת לפני חיות לציון מין זכר.
הסימנית 公 מתארת חלוקה הוגנת של דברי מאכל. זוהי סימנית אסוציאטיבית אשר בחלקה העליון מופיע המספר שמונה (八) שעיצובו נוטל השראה מרעיון הפיצול, ואילו הרכיב 厶 בחלקה התחתון הוא אחת הדרכים העתיקות לכתוב פה. גרסאות קדומות שלה נראות כך:
הסימנית נכתבת בארבעה צעדים:
קו גולש שמאלה (1), קו גולש ימינה (2), קו גולש שמאלה הנשבר ימינה (3) וטיפה תוחמת (4).
המשמעות הקדומה של הסימנית 奶 קשורה לחלב אם, הנקה והחזה הנשי, אולם כיום היא יכולה להתייחס לחלב מכל הסוגים. בנוסף, עם הזמן אוחדו לתוכה סימניות נוספות וכיום היא יכולה לבטא גם את המשמעות של סבתא מצד אבא, ולעיתים אף להתייחס לאימהות באופן כללי.
הסימנית 奶 היא סימנית פיקטו-פונטית. הרכיב השמאלי 女 (אישה) רומז על המשמעות ואילו הרכיב הימני 乃 (הגייה – nǎi) רומז כיצד היא נשמעת. היא נכתבת בחמישה צעדים:
מתחילים בקו גולש שמאלה הנשבר לטיפה אלכסונית המשוכה מטה וימינה (1), קו גולש שמאלה (2) ועלייה קצרה הנתחמת ע"י הקו בצעד הקודם (3), ואחריהם צעד משולב של קו אופקי הנשבר מטה, אח"כ שוב ימינה, אח"כ שוב למטה ומסתיים בוו (4), ולסיום קו גולש שמאלה ארוך (5).
הסימנית 爷 היא פישוט של הסימנית המסורתית 爺 שהיא סימנית פיקטו-פונטית, בה הרכיב העליון 父 רומז על המשמעות והרכיב התחתון 耶 רומז על ההגייה. הסימנית 爷 נכתבת בשישה צעדים:
מתחילים בקו גולש שמאלה קצר (1) ולימינו טיפה (2), אחר כך קו גולש שמאלה ארוך יותר (3) איתו מצטלב קו גולש ימינה (4), קו אופקי הנשבר מטה ומסתיים בוו (5) וקו אנכי (6).
הסימנית 兄 דומה לסימנית המסורתית של בן תינוק 兒 וככל הנראה לא במקרה. אם 兒 מסמלת תינוק שהגולגולת שלו עדיין לא התאחתה לחלוטין, הרי שב-兄 הכל כבר נסגר. גרסאות ישנות שלה נראות כך:
דרך נוספת לזכור את הסימנית היא לראות את ה-口 כפה שאומר לאח הצעיר 儿 מה לעשות. הסימנית נכתבת בחמישה צעדים:
מתחילים ב-口 עם קו אנכי (1), קו אופקי הנשבר מטה (2) וקו אופקי תוחם (3), ולאחר מכן מגיע תורו של ה-儿 המורכב מקו גולש שמאלה (4) וקו אנכי הפונה ימינה בכיפוף ומסתיים בוו כלפי מעלה (5).
המשמעות הקדומה של הסימנית 弟 היא סדר (למעשה היא הגרסה הראשונית של הסימנית 第 איתה יוצרים את המספר הסודר) והיא מתבססת על ציור של חבל מלופף סביב גזע עץ או ענף כאשר כל ליפוף עוקב אחר הליפוף הקודם. גרסאות קדומות שלה נראות כך:
עם קצת דימיון בהחלט ניתן לראות בגרסאות המאוחרות יותר של הסימנית דמות אנושית פוסעת במרץ או מפלסת את דרכה באמצעות המרפק. בנוסף הרעיון של ליפוף חבל יכול גם הוא לסייע לנו לזכור את הסימנית משום שלאחים הצעיר יש נטיה להיכרך אחר אחיהם הגדולים. הסימנית נכתבת בשבעה צעדים:
מתחילים בטיפה (1) ואחריה קו גולש שמאלה קצר (2), אח"כ מציירים 弓 המורכב מקו אופקי הנשבר מטה (3), קו אופקי (4) וצעד משולב של קו אנכי הנשבר ימינה ולאחר מכן שוב למטה ומסתיים בוו (5), ולסיום קו אנכי ארוך (6) וקו גולש שמאלה (7).