המשמעות הבסיסית של הסימנית 姐 היא אחות גדולה, אולם ניתן להשתמש בה כדי להתייחס לעלמות צעירות בכל מיני סיטואציות, באופן חיובי יותר או חיובי פחות. כמו כן בקרב חברים היא יכולה להשתמש ככינוי חיבה וכבוד כלפי בנות בוגרות יותר מן הדובר או הדוברת.
אחות גדולה, צורת פניה מכובדת למישהי מעט יותר מבוגרת – 大姐 – dà jiě
אחות בכורה במשפחה רבת השפעה, כינוי גנאי למישהי שחושבת את עצמה – 大小姐 – dà xiǎo jiě
* באזורים מסוימים בסין או בהקשרים כאלו ואחרים ניתן להתשמש במילה זו כמילת גנאי המתארת מישהי תחמנית ומניפולטיבית
מבנה הסימנית
הסימנית 姐 היא סימנית פיקטו-פונטית. הרכיב 女 (אישה) רומז על משמעות הסימנית בעוד הרכיב 且 (הגייה – qiě) רומז בקירוב על הגייתה. המשמעות המקורית של 且 היא מזבח אבל הוא מזכיר בצורתו סולם, ואז דרך נחמדה לזכור כי מדובר באחות גדולה היא שאם היא ממש "גדולה" אז צריך סולם כדי לדבר איתה. הסימנית נכתבת בשמונה צעדים:
מתחילים באישה עם קו גולש שמאלה הנשבר לטיפה מאורכת (1), לאחר מכן קו גולש שמאלה נוסף (2) ועלייה קצרה הנתחמת ע"י הקו בצעד הקודם (3). לאחר מכן ממשיכים לרכיב הפונטי עם קו אנכי כלפי מטה (4), קו אופקי הנשבר כלפי מטה (5), שני קווים אופקיים קצרים (6-7) ולבסוף קו אופקי ארוך תוחם.
המשמעות הבסיסית של הסימנית 家 היא בית, כאשר מדובר בעיקר במובן הרגשי ופחות במובן הפיזי. אם ניעזר לרגע בשפה האנגלית הרי שהיא יותר דומה למילה home ופחות למילה house. כהרחבה של המטען הרגשי של הבית היא מבטאת גם את המשמעות של משפחה.
מלבד המשמעות של בית ומשפחה יש לה עוד שלושה שימושים / משמעויות נפוצות:
מילת כימות וסיווג לחנויות, מסעדות ובתי עסק נוספים.
יכולה לבטא את המשמעות של בעל מקצוע, אומן או מומחה – אנשים שמרגישים בבית בתחום העיסוק שלהם.
הסימנית 家 היא סימנית אסוציאטיבית המתבססת על הרכיב 宀 (גג) ומתחתיו הרכיב 豕 (הגייה – shǐ) אשר מבטא את המשמעות של חזיר. גרסאות קדומות שלה נראו כך:
הסיבה מדוע בחרו לבטא את המשמעות של בית עם חזיר (ולא אדם) מתחת לגג אינה ידועה בוודאות אולם יש לכך מס' השערות. ההשערה הרווחת ביותר היא שבתקופה בה הותקנה הסימנית ביות חיות היה עניין מפותח בסין, אולם מרבית החיות המבויתות כגון הסוסים, הכבשים, הכלבים והעופות חיו מחוץ לבית ואילו החזירים חיו בין כתלי הבית. בנוסף לכך, החזירים שימשו כקורבן אשר הועלה לכבוד רוחותיהם של האבות הקדמונים של המשפחה וסימלו כבוד כלפיה. מלבד זאת חשוב לזכור שהרעיון של אדם תחת גג כבר שימוש כדי לבטא משמעות של מגורים או התאכסנות במלון. הסימנית נכתבת בעשרה צעדים:
מתחילים בגג עם שתי טיפות (1-2) וקו אופקי ממנו יוצא וו כלפי מטה (3) ולאחר מכן עוברים ל-豕 המתחיל בקו אופקי (4), קו גולש שמאלה שוכב (5), עקומה עם וו בסופה (6), שני קווים גולשים שמאלה היוצאים מן העקומה (7-8), קו גולש שמאלה קצר הנעצר בעקומה (9) ולסיום קו גולש ימינה (10).
הסימנית 己 מבטאת את הרעיון של עצמיות ובהרחבה גם יכולה להתייחס לדברים אישיים, אך לא בהכרח פרטיים וחסויים, כמו למשל מחויבות אישית. לצורה המעניינת שלה יש שני הסברים אפשריים. הראשון גורס שהיא מתארת חבל ובו קשרים שעשו כדי לסמן עליו נקודות ומדידות, ועל כן היא מופיעה כרכיב בסימניות הקשורות בזיכרון ותיעוד. השני לא כל כך שונה ממנו וגורס כי מדובר בחוט בתוך נול אריגה ולכן הוא מכופף בנקודות מסויימות. מאוד יכול להיות כי שני ההסברים קשורים אחד בשני, אבל כך או כך את המשמעות של עצמיות היא קיבלה בשלב מאוחר יותר.
הסימנית 己 אינה עומדת כמילה בפני עצמה ולכן היא הפכה להיות חברה מאוד טובה של הסימנית 自 אשר מביעה גם היא את רעיון העצמיות, וביחד הן יוצרות צירוף מאוד שימושי:
מתחילים בקו אופקי הנשבר מטה (1), לאחר מכן קו אופקי קצר המתחבר לסוף הצעד הקודם (2) ולסיום צעד משולב של קו אנכי הפונה בכיפוף ימינה ומסתיים בוו כלפי מעלה.
נהנים מסימנית אחת בשבוע? מוצאים את האתר מועיל וחשוב? העבודה עליו דורשת השקעה לא מעטה. הכנת המאמר הזה למשל ארכה כמעט שלוש שעות. אם הוא חידש לכם אתם מוזמנים להצטרף לקהילת התומכים של האתר במימונה. מלבד הסיפוק מהידיעה שעוזרים לדחוף קדימה יוזמה חינוכית מדרגה ראשונה, תקבלו גם גישה מלאה לחומרי לימוד מקוריים של מנדרינה והטבות נוספות.
בשבוע שעבר הכרנו שתי דרכים לבטא את המשמעות של כמה והן הסימנית 多 שמשמעותה העיקרית היא הרבה והצירוף 多少 שהוא הדרך הבסיסית לשאול לגבי כמויות. היום נכיר את הסימנית 几 ותאמינו או לא, גם היא מבטאת את המשמעות של מילת השאלה 'כמה'. ולא רק שהיא מבטאת את המשמעות של כמה, היא יכולה לבטא גם את המשמעות של כמות מועטה.
גם כאן, לפני שאנחנו באים בטענות לסינית כדאי שנביט במראה ונבחן את מילת השאלה 'כמה' בעברית. בואו ניקח כדוגמה את המשפטים "זה ייקח רק כמה דקות" או "יש לך כמה שקלים להלוות לי?". הרי כשאנחנו קוראים או שומעים אותם ברור לנו מיד שהמילה 'כמה' אינה מציינת שאלה אלא כמות מועטה, נכון? אז אותו הדבר גם בסינית.
כאשר משתמשים ב-几 כדי לשאול כמה צריך להציב אחריה מילת כימות וסיווג. לכן אחד הצירופים הנפוצים העושה בה שימוש הוא:
כדי לשאול כמה אנשים נאמר 几个人, כמה ילדים נאמר 几个孩子 – כמה דלתות זה 几个门 וכו'. שימו לב את ה-个 הוגים בטון נייטרלי ge. כאן גם המקום לומר שאנחנו נשתמש ב-几 רק כאשר אנחנו מצפים שהתשובה שנקבל תהיה כמות מועטה, לרוב מספר בין 1 ל-10.
הסימנית 几 היא סימנית מפושטת שאולה ומשמעותה המקורית היא שרפרף. הסימנית המסורתית נכתבת 幾 וככל הנראה משמעותה המקורית היתה מעט זמן או תיכף. היא מכילה נשק וחוטים ויכול להיות שהיא תארה מצב בו קו ההגנה או קו החזית של המחנה נפרץ והסכנה היתה צפוייה להגיע כל רגע.
הסימנית 几 נכתבת בשני צעדים בלבד:
מתחילים בו גולש שמאלה (1) ואחריו צעד משולב של קו אופקי הנשבר כלפי מטה, פונה בכיפוף ימינה ומסתיים בוו כלפי מעלה (2).
קל מאוד להתבלבל בין 几 ובין המספר תשע – 九 שמורכב בדיוק מאותם צעדים. ההבדל היחיד הוא היחס בין הקווים – הצלבה לעומת חיבור.
הסימנית 尖 (הגייה – jiān) מבטאת את המשמעות של חוד או קצה מחודד והיא עושה את זה בדרך פשוטה וגאונית. היא מורכבת מ-小 (קטן) ומתחתיו 大 (גדול) והרעיון כאן הוא שעל מנת שדבר מה מסויים יהיה בעל חוד העובי שלו חייב להיעשות יותר ויותר קטן ככל שמתקרבים לקצהו.
כמה צירופים מעניינים עם 尖 שאנחנו יכולים ליצור (לחצו על הסימניות האחרות בעמוד כדי להגיע לעמוד שלהן):
המשמעות הבסיסית של הסימנית 叫 היא לקרוא כאשר מדובר בקריאה במובן של להשתמש בפה כדי להשמיע קול ולא במובן של לקרוא ספרים. כמו בעברית אפשר להשתמש בה כדי לקרוא למישהו בשמו או לקרוא למישהו במובן לגרום לו לבוא או אפילו במובן של לגרום לאחרים לעשות משהו. כמו שאר הסימניות שלמדנו השבוע גם כאן יש לנו 口 בצד שמאל ורכיב פונטי בצד ימין 丩 אשר נהגה במקור jiū.
צירוף מעניין ומפרגן עם הסימנית 叫 שאנחנו כבר יכולים ליצור הוא:
לצעוק בראבו, להגיד כל הכבוד – 叫好 – jiào hǎo (למשל בסוף של קונצרט או הצגה כשהקהל צועק 好)
הסימנית נכתבת בחמישה צעדים:
מתחילים בפה (1-3), אחר כך קו אנכי הגולש מעט שמאלה ונשבר לעלייה קצרה (4) ובסיום קו אנכי ארוך התוחם את העלייה הקצרה מהצעד הקודם (5).
המשמעות הבסיסית של הסימנית 见 היא לראות ועל כך תעיד העין (目) המופיעה בגרסה המסורתית של הסימנית. כהרחבה של המשמעות הבסיסית שלה היא יכולה לבטא גם את המשמעות של להיפגש עם אנשים או להצליח להבחין בדברים. אנחנו סוגרים את היחידה ואת פרק 1 עם הסימנית הזו משום שביחד עם 再 שלמדנו אתמול היא מרכיבה מילה שימושית במיוחד אשר מאוד הולמת את המעמד.
המשמעות הבסיסית של הסימנית 径 היא מרחק, דרך (המיועדת להליכה) או מסלול, כאשר המון פעמים מדובר בדרך ישרה או במרחק הקצר ביותר האפשרי. זוהי סימנית פיקטו-פונטית כאשר ה-彳 בצד שמאל רומז לנו על המשמעות שכן הליכה ומרחק קשורים אחד לשני ואילו צד ימין שלה הוא פונטי. הסימנית 径 היא לא סימנית יומיומית אלא נחשבת לעתיקה, ספרותית ורשמית יחסית. עקב כך השימוש בה נפוץ בעיקר בהקשרים מדעיים ומתמטיים, למשל במדידות ובגיאומטריה:
קוטר – 直径 – zhí jìng
רדיוס – 半径 – bàn jìng
עוד צירוף נחמד אותו בו מופיעה הסימנית היא המילה 田径 (הגייה – tián jìng) שפירושה אתלטיקה. במקרה הזה המונח הסיני הוא בעל מבנה דומה למונח המקביל באנגלית track and field אשר נשען על התייחסות למקצועות המסלול ומקצועות השדה. עוד אתלטיקה בסינית כאן.
הסימנית נכתבת בשמונה צעדים.
את צעדים 1-3 כבר תרגלנו השבוע. צעד 4 הוא קו אופקי משמאל לימין הנשבר לקו גולש שמאלה וצעד חמש הוא טיפה מאורכת ימינה. את צעדים 6-8 אנחנו גם מכירים כי למדנו לכתוב את 工 (עבודה).
הסימנית 街 משמעותה רחוב. זוהי סימנית פיקטו-פונטית אשר מתבססת על 行 כרכיב סמנטי הרומז לנו כי המשמעות קשורה להליכה ובתוכו 圭 (הגייה – guī) כרכיב סמנטי הרומז לנו על ההגייה שלה – jiē. נזכיר שוב כי הדרך הנכונה להפיק את הצליל של האות j היא פשוט לדחוף את הלשון מעט קדימה ממקומה הטבעי כך שהקצה שלה ייגע בבסיס השיניים התחתונות ולתת למגע שנוצר בין הלשון לחך העליונה לעשות את עיקר העבודה בעת הוצאת האוויר והפקת הצליל. מבנה הסימנית הוא שמאל-מרכז-ימין וכותבים אותה בשניים עשר צעדים.
את שלושת הצעדים הראשונים ושלושת הצעדים האחרונים אנחנו כבר מכירים מאתמול. הרכיב 圭 הוא למעשה פעמיים 土 (אדמה, גם קשור למשמעות הסימנית) אחד על גבי השני אבל צריך לשים לב כי הם לא נכתבים בדיוק אותו דבר. העליון נכתב עם קו אופקי משמאל לימין, קו אנכי מלמעלה למטה ולסיום קו אופקי נוסף משמאל לימין, ואילו התחתון נכתב עם קו אופקי משמאל לימין, קו אנכי מלמעלה למטה ולסיום עלייה קצרה משמאל לימין. אנחנו בקושי שמים לב להבדל וזה נראה לנו זה לא משמעותי, אבל הסינים מקפידים על דברים כאלו.
אגב בסינית לא נאמר 'ברחוב' אלא על הרחוב – 街上 (הגייה – jiē shàng).
הסימנית 'תשע' נהגית בטון שלישי וב-Pinyin היא נכתבת jiǔ. בתרבות הסינית המספר תשע מסמל אריכות ימים בדיוק מאותה סיבה שארבע מסמל מוות – הוגים את הסימנית שלו בדיוק באותו אופן בו הוגים את הסימנית שמשמעותה זמן רב.
הסימנית 'תשע' קצת מאתגרת את הזכרון שלנו. הצורה שלה מאוד שרירותית אבל עם קצת דימיון אפשר למצוא דימיון בינה לבין האות ת' בעברית שהיא גם האות הראשונה במספר 'תשע'. היא נכתבת בשני צעדים:
קו קעור הגולש מטה ושמאלה.
קו משולב המורכב ממשיכה אופקית ימינה, שבירה כלפי מטה, התעקלות ימינה ולסיום וו קטן כלפי מעלה.
