הסימנית 公 מבטאת בעיקרה את הרעיון של ציבור או הזולת, וכנגזרת שלהם היא יכולה לבטא גם את המשמעות של הוגנות והתחשבות. כמו כן היא מהווה תואר אצולה סיני קלאסי המקביל לדוכס ויכולה לשמש כדרך לפנות או להתייחס בנימוס לאנשים מבוגרים. בנוסף היא משמשת גם כקידומת לציון יחידות מידה מערביות וכקידומת לפני חיות לציון מין זכר.
הסימנית 公 מתארת חלוקה הוגנת של דברי מאכל. זוהי סימנית אסוציאטיבית אשר בחלקה העליון מופיע המספר שמונה (八) שעיצובו נוטל השראה מרעיון הפיצול, ואילו הרכיב 厶 בחלקה התחתון הוא אחת הדרכים העתיקות לכתוב פה. גרסאות קדומות שלה נראות כך:
הסימנית נכתבת בארבעה צעדים:
קו גולש שמאלה (1), קו גולש ימינה (2), קו גולש שמאלה הנשבר ימינה (3) וטיפה תוחמת (4).
(תזכורת קטנה וחשובה לגבי ההגייה: אל תשכחו שכאשר האות e מופיעה לבדה היא נשמעת יותר דומה ל-a מאשר ל-e)
המשמעות של הסימנית 哥 היא אח גדול. כמו כן היא יכולה לשמש גם כדרך מנומסת לפנות לאדם מבוגר יותר מאיתנו או למישהו בכיר יותר בעבודה איתו נמצאים בקשרי ידידות. בין חברים הוא יכולה לשמש ככינוי חיבה גם עבור אנשים פחות או יותר באותה שכבת גיל.
צירופים נפוצים
אח גדול – 哥哥 – gē ge
אח גדול (בעיקר ככינוי בין חברים ועמיתים) – 大哥 – dà gē
הסימנית 哥 מורכבת משני 可 (במקור מטה מכה באבן) אחד על גבי השני. ההשערה הרווחת היא שהמשמעות הקדומה של הסימנית 哥 היא לשיר בטקסיות תוך כדי תיפוף. אחר כך השאילו אותה כדי לבטא את המשמעות של אח גדול ועבור המילה 'שיר' יצרו את הסימנית 歌 המתבססת עליה. הסימנית 哥 נכתבת בעשרה צעדים:
מתחילים בקו אופקי (1) ואחריו 口 המורכב מקו אנכי (2), קו אופקי הנשבר מטה (3) וקו אופקי (4), ואחריהם קו אנכי (5), ואחר כך חוזרים על הכול (6-9) רק שהקו האנכי האחרון מסתיים בוו (10).
המשמעות העיקרית של הסימנית 国 היא ארץ, מדינה או אומה. בנוסף לכך, בצירופים מסויימים היא יכולה לבטא גם את המשמעות של לאום, כגון בינלאומי, הפרח הלאומי וכו'.
צירופים של 国 עם סימניות אחרות שלמדנו
אפילו שאנחנו עדיין יחסית בתחילת הדרך, יש כבר לא מעט צירופים שאנחנו יכולים ליצור עם הסימנית 国. החשוב שבהם הוא כמובן שמה של הארץ שאת שפתה אנחנו לומדים.
נהנים מסימנית אחת בשבוע? מוצאים את האתר מועיל וחשוב? העבודה עליו דורשת השקעה לא מעטה. הכנת המאמר הזה ופרסומו ארכו קרוב לחמש שעות. אם אתם רוצים לעזור לי ליצור עוד חומר לימוד איכותי בעברית ומשאבים נוספים עבור חובבי השפה הסינית בישראל, אתם מוזמנים להצטרף לקהילת התומכים של האתר במימונה. מלבד הסיפוק מהידיעה שאתם עוזרים לדחוף קדימה יוזמה חינוכית מדרגה ראשונה, תקבלו גם גישה מלאה לחומרי לימוד מקוריים של מנדרינה והטבות נוספות.
הסימנית 国 היא סימנית מפושטת אשר מורכבת מהמסגרת התוחמת 囗 ובתוכה 玉 שמציין את האבן היקרה החביבה על העם הסיני – ירקן. הסימנית המסורתית נכתבת 國 והיא סימנית פיקטו-פונטית. הרכיב שבתוך המסגרת הוא 或 (הגייה – huò) והוא בעצמו מורכב מ-戈 המסמל נשק ומ-口 (פה) תחום בין שני קווים אשר מסמל עיר או אוכלוסיה. הגרסאות הראשונות של הסימנית לא כללו את המסגרת והיא נוספה רק בשלב יותר מאוחר.
הסימנית 国 נכתבת בשמונה צעדים. זכרו שהכתיבה של המסגרת התוחמת מתפצלת לשני חלקים והסגירה שלה מלמטה מתבצעת רק אחרי שמסיימים לכתוב את מה שמופיע בתוכה.
מתחילים עם המסגרת בקו אנכי (1) וקו אופקי הנשבר כלפי מטה עם וו קטן בסופו (2), אחר כך עוברים לירקן המורכב משני קווים אופקיים (3-4), קו אנכי (5), קו אופקי תוחם (6) וטיפה בצד ימין למטה (7), ולבסוף סוגרים את המסגרת עם קו אופקי (8).
היום אנחנו הולכים להכיר סימנית מאוד חשובה ונפוצה אשר תאפשר לנו לעשות דבר מאוד שימושי – לציין כמויות. את המספרים אנחנו כבר מכירים אבל כדי שנוכל להשתמש בהם כדי לציין כמויות אני צריכים להתוודע לקונספט חדש והוא מיליות הכימות והסיווג.
מיליות הכימות והסיווג (בקיצור מכ"ס) הן סימניות שמופיעות בין המספר ובין האובייקט אותו מנסים לכמת והן עושות שני דברים:
הן מחדדות לנו את העובדה שיש כאן מספר ושאנחנו מציינים כמות של משהו – כלומר כימות.
הן עוזרות לנו להבין מהו הדבר שאת הכמות שלו אנחנו מציינים – כלומר סיווג.
בואו נכיר את מילית הכימות והסיווג הנפוצה ביותר ונבין איך העסק עובד.
gè
הסימנית 个 היא מילית הכימות והסיווג בה משתמשים כאשר רוצים לציין כמות של אנשים, ולכן היא מכילה את הרכיב 人. כדי לכתוב איש אחד ניקח את הסימנית אחת (一) ואת הסימנית אדם או אנשים (人) ונמקם ביניהן את הסימנית 个 – הנה כך:
一个人
שני אנשים יהיו 两个人 (לא 二 כי אמרנו שיש שתיים מיוחד לציון כמות, זוכרים?) שלושה אנשים יהיה 三个人, ארבעה אנשים זה 四个人 וכן הלאה. הבנתם את הרעיון, נכון? מספר, אחריו מילית כימות וסיווג ואחריה אובייקט מכומת.
יש עוד שני דברים שצריך לדעת על 个. הראשון – הטון המקורי שלה הוא טון רביעי gè אבל בעת ציון כמות (יש לה עוד שימושים אותם לא נפרט כאן) נהגה אותה בטון נייטרלי ge. השני – היא משמשת כמילית כימות סיווג לא רק לבני אדם אלא גם לעצמים ודברים שאין להם מילית כימות וסיווג משל עצמם.
ישנן מיליות כימות מיוחדות לספרים, לבגדים, לרכבים, לעצים, לפרחים, להרים, למוסדות כאלו ואחרים ואנחנו נלמד את כולן בהמשך, אבל בינתיים בואו נתרגל את 个 ונתרגל אליה. היא נכתבת בשלושה צעדים בסה"כ:
קן גולש שמאלה, קו גולש ימינה ולבסוף קו אנכי מלמעלה למטה.
הסימנית 功 שמשמעותה הצלחה או הישג נהגית gōng והיא מורכבת משני רכיבים שכבר הכרנו – עבודה (工) וכח (力). הסימנית הזו מדגימה לנו שהקו בין סימניות אסוציאטיביות ובין סימניות פיקטו-פונטיות הוא קצת מטושטש לפעמים. מצד אחד הוגים אותה בדיוק כמו עבודה ככה שניתן לראות את 工 כרכיב פונטי, ומצד שני כדי להצליח ולהגיע להישגים צריך להשקיע כוחות ולעבוד, כך שיש לעבודה גם קשר סמנטי. בנוסף יש לה גם את הפירוש של עבודה בהקשר הפיזיקלי. הסימנית נכתבת בחמישה צעדים:
מה שחשוב לשים לב אליו כאן זה בצעד השלישי והאחרון של הרכיב עבודה קורה אותו שינוי שקורה גם ברכיב סוס כשהוא מופיע בצד שמאל של סימניות – הקו האופקי מתקצר, מתחדד ומטפס מעט עם התקדמותו ימינה.
כמו חברתה 力 שלמדנו אתמול גם הסימנית 工 מבטאת את הרעיון העומד מאחוריה על ידי ציור של כלי עבודה, אולם הפעם מדובר בכלי של בעלי מלאכה הדורש התמקצעות ומכאן המשמעויות של עבודה, מלאכה ומקצוע. את הסימנית הוגים gōng בטון גבוה וקבוע (שאינו עולה או יורד) וצריך לשים לב שהאות g הפותחת את המילה נשמעת קצת פחות רכה מהאות ג' בעברית או g באנגלית. את הסימנית כותבים בשלושה צעדים:
קו אופקי משמאל לימין
קו אנכי מלעלה למטה
קו אופקי משמאל לימין, ארוך יותר מן הקודם
דרך נחמדה לזכור את 工 היא באמצעות אסוציאציה לקורת פלדה, אשר החתך שלה מזכיר את צורת הסימנית:
לא סתם בסינית קוראים לקורות מן הסוג הזה 工字钢 – פלדה (בצורת) הסימנית עבודה.
