3-טון שלישי, ch, i2, אוכל ומסעדות, טבע, מדע וטכנולוגיה, רמה 5, רמה ג

שיניים / שן

teeth

הסימנית 齿 היא סימנית פיקטו-פונטית בה החלק התחתון הוא ציור של שיניים בתוך פה (בגרסה המסורתית זה קצת יותר ברור) ואילו החלק העליון 止 הוא פונטי וההגייה המקורית שלו כסימנית עצמאית היא zhǐ.

כמו ש- התייחסה בעבר לשיניים חותכות, כך גם המשמעות העיקרית של 齿 היתה בהתחלה שיניים טוחנות. כיום שתי הסימניות יכולות להצטרף אחת לשניה כדי ליצור את המילה המלאה והדו-הברתית לשיניים.

שיניים – 齿 – yá chǐ

צירוף מעניין נוסף שאנו יכולים להרכיב הוא 齿 (הגייה – chún chǐ).

הפירוש המילולי שלו הוא שפתיים ושיניים אבל משתמשים בו כדי לתאר שותפים קרובים או אנשים שתלויים אחד בשני.

הסימנית נכתבת בשמונה צעדים:

teeth_wss

מתחילים בחלק העליון 止 עם קו אנכי (1) ממנו יוצא קו אופקי קצר (2), לאחר מכן עוד קו אנכי (3) ואחריו קו אופקי ארוך תוחם (4). לאחר מכן עוברים לחלק התחתון ומתחילים ב-人 דחוס המורכב מקו גולש שמאלה (5) ואחריו טיפה (6), ולבסוף המסגרת המורכבת מקו אנכי הנשבר לקו אופקי (7) ואחריו קו אנכי תוחם (8).

2-טון שני, ch, u(e)n, טבע, מדע וטכנולוגיה, סימניות פיקטו-פונטיות, פה, רמה 6, רמה ג

שפתיים

lips

chún

הסימנית 唇 שמשמעותה שפתיים או שפה אחת היא סימנית פיקטו-פונטית. החלק התחתון שלה הוא אשר רומז לנו על המשמעות ומעליו יש לנו את 辰 כרכיב פונטי שכאשר הוא מופיע לבדו הוגים אותו chén. מבחינת הגייה, שימו לב שלמרות שאנו כותבים chun, לא מדובר בתנועת אוּ רגילה ובתוך ה-u יש טוויסט קטן של e שאינה נכתבת. הקשיבו היטב ונסו לשמוע זאת.

למרות שהסימנית 唇 לבדה מביעה את המשמעות של שפה או שפתיים, במקרים מסויימים (למשל כאשר ההקשר לא כל כך ברור או מתוך רצון לשמור על שיווי משקל בין רכיבים שונים במשפט) נצטרך לצרף אליה את הסימנית ולומר את המילה המלאה אשר מורכבת משתי הברות.

שפתיים – 唇 – zuǐ chún

הסימנית נכתבת בעשרה צעדים, שבעה לכתיבת הרכיב העליון ושלושה לפה.

lip_wss2

מתחילים ב-辰 עם קו אופקי  משמאל לימין (1) ממנו יוצא קו גולש שמאלה (2), לאחר מכן שני קווים אופקיים (3-4), ולסיום קו אנכי עם וו (5), קו כגולש שמאלה מאוד קצר (6) ואחריהם קו גולש ימינה (7). מסיימים את הסימנית עם הפה (8-10).

4-טון רביעי, ing, j, אדם כפול, טבע, מדע וטכנולוגיה, סימניות פיקטו-פונטיות, עבודה, רמה 6, רמה ג, תחבורה ונסיעות

מרחק / דרך

footpath

jìng

המשמעות הבסיסית של הסימנית 径 היא מרחק, דרך (המיועדת להליכה) או מסלול, כאשר המון פעמים מדובר בדרך ישרה או במרחק הקצר ביותר האפשרי. זוהי סימנית פיקטו-פונטית כאשר ה-彳 בצד שמאל רומז לנו על המשמעות שכן הליכה ומרחק קשורים אחד לשני ואילו צד ימין שלה הוא פונטי. הסימנית 径 היא לא סימנית יומיומית אלא נחשבת לעתיקה, ספרותית ורשמית יחסית. עקב כך השימוש בה נפוץ בעיקר בהקשרים מדעיים ומתמטיים, למשל במדידות ובגיאומטריה:

קוטר – 直径 – zhí jìng

רדיוס – 半径 – bàn jìng

עוד צירוף נחמד אותו בו מופיעה הסימנית היא המילה 田径 (הגייה – tián jìng) שפירושה אתלטיקה. במקרה הזה המונח הסיני הוא בעל מבנה דומה למונח המקביל באנגלית track and field אשר נשען על התייחסות למקצועות המסלול ומקצועות השדה. עוד אתלטיקה בסינית כאן.

הסימנית נכתבת בשמונה צעדים.

footpath_wss

את צעדים 1-3 כבר תרגלנו השבוע. צעד 4 הוא קו אופקי משמאל לימין הנשבר לקו גולש שמאלה וצעד חמש הוא טיפה מאורכת ימינה. את צעדים 6-8 אנחנו גם מכירים כי למדנו לכתוב את 工 (עבודה).

4-טון רביעי, i, l, כללי, סימניות אידאוגרפיות, עמידה, רמה 5, רמה א, רמה ג

עמידה

stand

הסימנית 立 מבטאת את הרעיון של עמידה או להיות במצב אנכי והיא מתבססת על דמות אדם העומד על הקרקע. את הסימנית הזו הוגים lì ואם זה נשמע לכם מוכר זה בגלל שזה זהה לחלוטין להגייה של סימנית אחרת שכבר למדנו וזו הסימנית 力 שפירושה כוח ועוצמה. לכן הכלל שעלינו להפנים היום הוא:

הכתב הסיני מכיל סימניות שנהגות בדיוק אותו דבר למרות שמשמעותן שונה לחלוטין ואין דמיון במראה שלהן.

זו הסיבה שמרבית המילים בסינית מורכבות משתי סימניות או יותר כי כך ניתן לדעת לאיזו סימניה מכוונים ביתר קלות. זו גם הסיבה אגב שעד כמה שהכתב הסיני מסובך עדיין יותר קל לקרוא סינית מאשר להבין סינית משמיעה, פשוט בגלל שרואים את המשמעות מול העיניים והאפשרויות להתבלבל קטנות באופן משמעותי. אגב, כבר נתקלנו בשתי סימניות שהוגים בדיוק אותו דבר והן 工 ו-功 רק שבמקרה הזה הדמיון נובע מרכיב משותף. הסימנית 立 נכתבת בחמישה צעדים:

stand_wss.png

  1. נקודה
  2. קו אופקי  קצר משמאל לימין
  3. נקודה נוספת, מעט אנכית יותר מהקודמת
  4. קו הגולש בחדות לשמאל
  5. קו אופקי ארוך אשר תוחם את הקו בצעד הקודם

דוגמה למילה נחמדה עם הסימנית של היום היא המילה 中立 שמשמעותה נייטרלי או נייטרליות והיא מורכבת מעמידה ואמצע. מי שנייטרלי לא נוטה לטובת צד כזה או אחר אלא עומד באמצע.