zì
היום כבר קשה להבחין בכך, אבל הסימנית 自 החלה את דרכה כפיקטוגרף של אף, ככל הנראה של חיה. בגילגולים המוקדמים של הסימנית, אשר נחרטו על עצמות בקר ושריונות צבים, עוד ניתן להבחין בקימור של הנחיריים ובאלכסוניות של גשר האף, אולם עם הזמן ובעקבות תהליכי הסטנדרטיזציה שעברו על הכתב הסיני היא התיישרה והתקבעה לצורתה המוכרת כיום.
צורת הסימנית היא לא הדבר היחיד אשר השתנה עם הזמן. בשלב מסוים החלו להשתמש בסימנית אחרת כדי לבטא את המשמעות של אף (נלמד אותה בשבוע הבא) וכיום הסימנית 自 משמשת כדי לבטא משמעויות אחרות.
בסינית מודרנית הסימנית 自 משמשת בעיקר כדי לבטא את הרעיון של עצמיות. מעניין לראות כי גם אנחנו קשרנו את הרעיון הזה לאיבר מסויים בגוף שלנו רק שאצלנו הזיקה היא לעצמות. יש לא מעט מילים שימושיות שאנחנו יכולים להרכיב עם הסימנית 自 במשמעותה זו (לחצו על הסימניות האחרות בצירוף כדי לעבור לעמוד שלהן):
עצמי או עצמית (כתואר) – 自我 – zì wǒ
עומד בפני עצמו, לא נתמך באחרים – 自立 – zì lì
לנוע / להתקדם בכוחות עצמיים – 自行 – zì xíng
גאוותנות / חשיבות עצמית – 自大 – zì dà
משמעות נוספת אותה הסימנית 自 מבטאת כיום היא של מילת היחס 'מן' או המילית 'מ' במובן של להגיע ממקום מסויים או להתחיל מזמן מסויים. השימוש בה נחשב לרשמי וספרותי יחסית בהשוואה לסימנית 从 אשר למדנו בפרק 1 אך הן יכולות להצטרף יחדיו למילה אחת:
מן, מ – 自从 – zì cóng
הסימנית נכתבת בשישה צעדים:
מתחילים בקו גולש שמאלה מאוד קצר (1), אח"כ קו אנכי כלפי מטה (2), קו אופקי הנשבר מטה ומסתיים בוו (3), שני קווים אופקיים קצרים (4-5) וקו אופקי הסוגר את המלבן (6).
אחת המילים המסגירות תרבות שלמה….
כשסיני אומר אני, ומצביע על עצמו, הוא יצביע על האף
אהבתיאהבתי
קטע. שמתי לב שסינים לרוב מצביעים על הפנים שלהם כשהם אומרים אני אבל לא חשבתי שזה בגלל האף. מעניין…
אהבתיאהבתי