zhè
הסימנית 这 משמשת כדי להצביע או להתייחס לדברים קרובים. המקבילה העברית שלה הן המילים 'הזה', 'הזו' או 'האלו'. השימוש בסימנית 这 מחייב את נוכחותם של מספר ומילת כימות וסיווג. בואו נבין כיצד היא עובדת בהדרגה.
הצירוף 一个人 אינו מתייחס לאדם ספציפי אלא לאדם כלשהו. כדי להתייחס לאדם ספציפי נכניס את 这 לפני הצירוף ונאמר:
האדם (האחד) הזה – 这一个人
כעת אנחנו מתייחסים לאדם ספציפי אשר ככל הנראה כבר עלה במהלך השיחה, או שהוא נמצא בקרבת המקום בו השיחה מתנהלת ובאפשרותנו להצביע עליו באופן ישיר. כאשר מתייחסים לאובייקט בודד באמצעות הסימנית 这 ניתן להשמיט את המספר 'אחד' ופשוט לכתוב 这个人 – האדם הזה. כאשר מתייחסים ליותר מאובייקט אחד כבר לא ניתן להשמיט את המספר.
שני האנשים האלו – 这两个人
שמונה הילדות האלו – 这八个女孩子
שימו לב שכדי לומר פשוט הזה, לרוב לא נוכל להשתמש ב-这 לבדה אלא נצטרך לומר אותה עם מילת הכימות והסיווג הכללית 个 כך:
הזה – 这个 – zhè ge
לעיתים הסימנית 一 (הגייה – yī) שמושמטת בכתיבה משאירה עקבות בדיבור, משפיעה על הגיית הצירוף ומשנה את הגיית הסימנית 这 מ-zhè ל-zhèi:
עוד מילה נפוצה עם הסימנית 这 שאנחנו יכולים להרכיב היא:
כזה – 这么 – zhè me
נשתמש בה כאשר נרצה להמחיש רמה גבוהה או מידה רבה של תכונה מסויימת למשל 这么老 – כזה זקן, 这么好 – כזה טוב וכו'.
הסימנית מורכבת משני חלקים. החלק הראשון הוא 文 (כתב, שפה) שבגרסה המסורתית נכתב 言 (דיבור). החלק השני הוא 辶 (או 辵) בו עדיין לא נתקלנו אך הוא מסמל הליכה ארוכה עם עצירות רבות במהלכה. יכול להיות שהרעיון מאחורי הסימנית הוא התייחסות למקום ספציפי אליו צריכים ללכת. מעין "המקום בו קבענו להיפגש" או "המקום הזה שדיברנו עליו".
הסימנית נכתבת בשבעה צעדים:
מתחילים ב-文 עם טיפה (1), קו אופקי משמאלה לימין (2), קו גולש שמאלה (3) וטיפה מאוד מאורכת באלכסון ימינה ולמטה (4). לאחר מכן עוברים ל-辶 אשר גם הוא נפתח בטיפה (5), קו אופקי קצר הנשבר ויורד מטה בסלסול קל (6) ולבסוף עליה קצרה הנשברת לקו גולש ימינה (7).
(הקבצים עבור הצירופים בפוסט זה הורדו מאתר forvo.com)
